#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הגמ' סברה לחלק בדעת ר' יוסי בין הפקר בפני שנים להפקר בפני ג', מה סברת החילוק?<br>ומה דעת ר' שמעון בן יהוצדק בהפקר בפני ב'?<br>ודעת ר' יהושע בן לוי?<br>ואיך פסקו הרמב""ם והר""ן להלכה?"	"דבפני ב' כיון דלית ליה קלא הוי כמזכה עבורם, ולא יצא מרשותו עד שבא לרשות זוכה. ובפני ג' שיש קול הוי כמפקיר לאחרים.<br>לר' שמעון בן יהוצדק רק בפני ג' הוי הפקר.<br>לריב""ל מה""ת הוי הפקר בחד, ואמרו בג' כדי שיהא אחד זוכה וב' מעידים.<br>ופסקו הרמב""ם והר""ן כריב""ל."	נדרים דף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פליגי עולא ור""ל אי להעמיד ברייתא דעד ג' ימים כרבנן או כר' יוסי, כאיזה פירוש נקטינן למסקנא ומדוע?"	"נקטינן כהפירוש דהוא כרבנן.<br>דלמסקנא ס""ל דר' יוסי לא פליג על רבנן כלל בדין ההפקר, ומה שאסר במודר הנאה הוא משום מתנה דבית חורון."	נדרים דף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השותפין שנדרו הנאה זה מזה, מה דינם להכנס לחצר?<br>ובמה תלוייה המחלוקת למבואר בסוגיא דב""ק?<br>והאם איירי כשיש בה דין חלוקה? וא""כ מה צד האיסור?<br>והאם המשכיר יכול לאסור ביתו על השוכר כשהקדים השוכר דמים? ומה הראייה?"	"לת""ק אסורים להכנס לחצר לראב""י שרי. ובב""ק אמרינן דפליגי אי יש ברירה וכל אחד נכנס לחלקו או לא.<br>ובגמ' העמידו כשאין בה דין חלוקה, והקשה הר""ן דא""כ למה לא יכנס, הרי לא מהני ליה מידי דאינו יכול לכופו לחלוק.<br>וביאר דלמ""ד אין ברירה אין שותפות בגוף אלא הגוף חצי לכל אחד, והיתר הוא בקניין שיעבוד. והקונם מפקיע מידי שיעבוד. משא""כ למ""ד יש ברירה לכל אחד יש קניין גוף לשימוש שהוא רוצה.<br>וכיון דחזינן הכא דהקונם מסלק השיעבוד ומבואר בגמ' דאף בהדירו יש צד לאסור, ה""ה שיעבוד השוכר על המשכיר, ואף כשהקדים השכר דהא הכא נמי אין השותף מחוסר נתינת דמים."	נדרים דף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בגמ' פסקו כראב""י דזה נכנס לתוך שלו, ואע""ג דטעמו משום דיש ברירה. <br>איך יתאימו הדברים להא דקי""ל בביצה כר' אושעיא דיש ברירה רק בדרבנן? (לר""ת, לר""י, לר""מ, ולר""ן)."	"לר""ת - פסקינן כראב""י להתיר ולאו מטעמיה דברירה, אלא משום דויתור מותר במודר הנאה. [ונפק""מ דאף ביש בה כדי חלוקה שרי. וכן דאם יאסרו להדיא דריסת הרגל אסור].<br>לר""י - פסקינן כר' אושעיא דיש ברירה בדרבנן, אבל אה""נ דגם בדרבנן יש ברירה. [והקשה הר""ן מהא דפסקינן דאחים שחלקו לקוחות].<br>לר""מ - אי""ז מצד ברירה אלא משום דהם שותפין ואם תאסור על אחד אתה מוציאו מחלקו. [והקשה הר""ן דא""כ מהו שתלוהו בברירה].<br>לר""ן - דכאן עיקר הדבר מבורר שלכל אחד יש חלק בזמן שירצה להשתמש, ורק הזמן אינו מבורר, ואזלינן בתר הרוב המבורר וחל הדבר. ול""ד לעלמא שעיקר הדבר אינו מבורר ואין ראוי לחול דבר על הספק."	נדרים דף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאיזה טעם התיר ראב""י לשותפין שנדרו זה מזה להכנס לחצר?<br>ומאיזה טעם אמר ר""ת דקי""ל להתיר?<br>ואלו ב' נפק""מ בין הטעמים?"	"משום דיש ברירה וכל אחד נכנס לחלקו.<br>לר""ת להלכה בדאורייתא אין ברירה, והכא שרי מצד דויתור מותר במודר הנאה.<br>ונפק""מ דלדברי ר""ת שרי גם בחצר שיש בה כדי חלוקה.<br>וכן נפק""מ אם נדרו להדיא מדריסת הרגל יאסר כל אחד להכנס לחצר."	נדרים דף מה		
